שלי יחימוביץ'
בהיותה שדרנית מהוללת,בשיוויון היתה דוגלת,
את פניני הלשון שותלת,לשלטון דרכה סוללת.
משפטי מחץ היתה שוזרת,באור אדום לא עוצרת,
בערימות הזבל נוברת,על הדמוקרטיה שומרת.
עתונאית חוקרת לשלום שוחרת,
אצבעות פוכרת וקופון גוזרת.
בנאמנות אין קץ, טיפסה על כל עץ,
השמיצה כל לץ ותקעה את החץ.
היא נטרה לאוייביה,שירתה את מאזיניה,
ענתה בבוטות למכפישיה והגנה על אוהביה.
חיטטה בארונות,הפכה שולחנות,
חשפה עוונות ועשתה הכנות.
כוחות היא צברה,הרים היא עקרה,
פיות רבים פערה בדרכה לשררה.
שלפה אמירות,ערכה סקירות,
השתתפה בעצרות וסיפקה כותרות.
הפיצה עלונים בגנות המפונים,
אספה נתונים על מצב האביונים.
כמו נמרה כוחות אזרה,
קבעה מטרה ויצאה בהצהרה.
למרות המבוכה היא הייתה ערוכה
לעבודה הכרוכה בתדמית הקשוחה
והרבה מנוחה...
החליטה הגברת לקפוץ לביצה,
המרקע שימש לה קרש קפיצה,
המצלמה הייתה לה חור הצצה,
נדבקה למנהיג ואותו אימצה.
כמו לביאה במתקן כליאה,
בליבה כמיהה למרחק נגיעה
משולחן המליאה...
מוסכם מקיר לקיר שמצבה שפיר
בכל חוצות העיר הסיכוי שלה אדיר.
להיפרד מעבודתה נאלצה,
אל הפודיום יצאה בריצה,
ההנהגה אותה אימצה,
עברה היא את ההרצה,
בציחקוקים ובקריצה...
היא חשבה על הכל,להשתחרר מהעול,
לדאוג לא ליפול, מילים תמיד לשקול
ואת דרכה לסלול...
שכחה הגברת שעכשיו היא נבחרת,
היא כעת בצמרת והדרישה גוברת,
לספק עוד כותרת...
מבחינתה הציבור קיבל זכות דיבור,
שיעסוק בבידור כי זה הסידור,
הכל כה ברור...
מותר לומר הכל ולספר בקול,
את הדלתות לנעול,לקחת אקמול
ולא לשאול...
היא בגוב אריות,אין מקום לטעויות,
ועדות חסויות,למכור אשליות
העיקר להיות...
אותה הגברת עם אותה האדרת,
קשרים היא קושרת,אמיתות היא קוברת,
הרי היא מותרת...
פוליטיקאית כושלת,בחברה מקובלת,
בתפקידה מועלת,את פיה נועלת
ויוזמה אינה נוטלת...
עמיתיה למקצוע מנסים איתה לקבוע,
את המסכה לקרוע,את החלומות לגדוע,
את החוב המוסרי לפרוע...
כשהשלווה מופרת וכדורי עופרת,
ועיתונות חוקרת, מדינאית פושרת
את פיה היא פוערת...
לדבריה זו לא חוכמה לבוא עם מצלמה
בזמן של מלחמה לצאת בהאשמה
נגד גדולי האומה...
משחררת כעסים על אותם אפסים,
המובלים ככבשים עם כותונת פסים,
רק בתוך המשכן יש את הנשקן,
יש את העשקן, יש את העסקן
ויש את השתקן...
אין בדיחה יותר עצובה מהמציאות במיטבה...
מאת : אפרים-יעיש
